עמוד הביתתפריט ראשימגזין

נתן פנץ - כדורגלן ולוחם

9.5.2011 08:30
נתן פנץ - כדורגלן ולוחם

באפריל 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות, נפל נתן פנץ בקרב על שחרור העיר יפו. פנץ היה כדורגלן נבחרת ארץ ישראל, מכבי ובית"ר תל-אביב. פסלו ניצב היום ביפו ברחוב אשר נקרא על שמו בסמוך למקום בו נפל

אשר גולדברג

ב-28 באפריל 1948 במהלך קרבות מלחמת העצמאות, תקף כוח של האצ"ל את יפו הערבית. בראש הכוח הפורץ, בתוך משוריין, ישב נתן פנץ, כוכב הכדורגל של מכבי ת"א, בית"ר ת"א ונבחרת ארץ ישראל. פגז מרכב משוריין בריטי פגע בכוח המסתער. בין ההרוגים היה נתן פנץ. אבל כבד ירד על הישוב בארץ ישראל עם היוודע דבר נפילתו.

ב- 1998 עם מלאת חמישים שנה לנפילתו של נתן פנץ, קראה עיריית תל אביב יפו רחוב על שמו ובמקום הוצב פסלו של כדורגלן בועט בכדור. לאירוע הגיעו ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, ראש העיר תל אביב יפו דאז, רוני מילוא ואוהדיו של פנץ ששמו עדיין מהדהד היטב בלבם.

פנץ נולד ברוסיה ב- 1917 וכשהיה בן ארבע עלה עם משפחתו לארץ ישראל לעיר תל אביב. בגיל 15 הגיע נתן לקבוצת מכבי ת"א היישר מהמגרש השכונתי בנווה שלום. הוא הובא לקבוצה על ידי ג'רי בית הלוי אשר התרשם מביצועיו של הנער על מגרש החול בשכונה. כעבור שנה החל לשחק בקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א לצידם של אברהם רזניק, האחים זליבנסקי, שמואל בכר, מנחם חרש ומנחם מירמוביץ'.

פנץ סיים את לימודיו בגימנסיה נורדיה ולמד שנה אחת בקולג' האמריקאי בבירות שבלבנון. בשנת 1936 הפליג פנץ עם מכבי ת"א למסע משחקים בארה"ב. במשחק הראשון בניו-יורק הביסה מכבי ת"א 2:6 את כוכבי ניו-יורק לעיני 45 אלף צופים. פנץ הפך לחביב הקהל וכל נגיעה שלו בכדור גררה מחיאות כפיים סוערות. במסע כולו כבש פנץ 22 שערים. פנץ השיב בשלילה לנשיאי שתי קבוצות מניו-יורק ושיקגו, אשר הציעו לו עשרות אלפי דולרים בתמורה להסכמתו לשחק בקבוצותיהם.

ב- 1937, בהיותו בן עשרים, מונה פנץ לקפטן מכבי תל אביב, בה שיחקו אז שחקנים מפורסמים של התקופה כמו פרי נויפלד, ישראל אלסנר, מילה גינזבורג, גאול מכליס, מנדלה מירמוביץ ופריץ דוננפלד. ב- 1938 השתתפה נבחרת ארץ ישראל במשחקים המוקדמים של אליפות העולם בצרפת (המונדיאל השלישי). בשל פציעה לא שיחק פנץ במשחק הראשון בו נוצחה ארץ-ישראל 3:1 על ידי יוון בתל אביב.

כעבור מספר שבועות התקיים משחק הגומלין באתונה. פנץ הספיק להחלים וסחף את חבריו למשחק לחימה והקרבה. רק בדקה ה- 89 הצליחו היוונים לכבוש שער ניצחון לנבחרתם. שריקת הסיום מצאה את פנץ פורץ בבכי קורע לב ונופל לזרועותיהם של גאול מכליס ובית הלוי. פנץ בשיא תהילתו ככדורגלן, נהג לרדת מביתו בימי שבת, לבוש בבגדי ספורט, כאשר ברחוב המתינו מאות מילדי ת"א אשר ליוו את השחקן הנערץ, נגעו בו והביטו באגדה החיה.

ויכוח עם ראשי מכבי תל אביב על זכויותיהם של השחקנים הצעירים, הוביל לעזיבתו של פנץ לקבוצת בית"ר ת"א מהליגה השנייה לאחר שזה סרב להתנצל בפני ראשי הקבוצה, ו-ויתר על מסע משחקים קסום לאוסטרליה בשנת 1939. בבית"ר ת"א שיחקו באותם ימים לוניה דבורין, בנימין מזרחי, ארנסט ורמש, יצחק שנאור, אברהם בוגדנוב ואחרים אשר בהמשך העפילו לליגה הראשונה.

בשנת 1940 זכתה בית"ר ת"א בגביע ארץ ישראל לאחר ניצחון 1:3 מרשים על מכבי ת"א. ב-1942 זכתה הקבוצה בגביע לאחר ניצחון 1:12 על מכבי חיפה בגמר. אחד מאירועי השיא של שנת 1945 היה ביקורה של אלופת יוגוסלביה, הידוק ספליט, בארץ-ישראל. במשחק הראשון הביסה הידוק 2:7 את מכבי ת"א. המשחק השני נערך נגד בית"ר ת"א אשר הכניעה את הקבוצה. המשחק התקיים ביום האחרון של מלחמת העולם השנייה והכותרות הכריזו על ניצחונה של ביתר תל-אביב את הפרטיזנים של טיטו בתוצאה: 2:4.

בשלהי שנת 1947, אסרו הבריטים על כל פעילות של בית"ר ת"א. פנץ סרב לשחק בקבוצה החלופית שנקראה נורדיה ועבר לקבוצת נעוריו מכבי ת"א. שלושה ימים לפני נפילתו בקרב שיחק פנץ בדרבי של מכבי ת"א והפועל ת"א שתוצאתו הייתה:1:1. פנץ אשר כבש את שער המשווה לזכות מכבי ת"א. עשרות אלפים מתושבי תל אביב והסביבה השתתפו בהלווייתם של פנץ וחבריו אשר נקברו בבית העלמין בנחלת יצחק.